אודות

  אודות המרכז למוסיקה מן המזרח

  המרכז למוסיקה מן המזרח הוקם בירושלים בשנת 1996 על ידי יהורם גאון וד"ר אבי שושני. 

 המרכז ששכן 27 שנים במוסררה עבר כעת למשכן קבע חדש במתחם הקמפוס לאומנויות במרכז העיר ירושלים.

 מטרת המרכז היא להביא לידיעת הציבור הרחב את המוסיקה מארצות המזרח 

 שהתפתחה אצל יהודים ומוסלמים כאחד ומהווה גשר לשלום ביניהם.


 מאז הקמתו המרכז העמיד מאות רבות של בוגרים ובוגרות המהווים היום את השדרה המרכזית של המוסיקה המזרחית הקלאסית בישראל. 

 למעשה המרכז הביא להחייאה מחודשת של התרבות המוסיקאלית הקלאסית מן המזרח בישראל, לאחר שבמשך עשרות שנים לא קיבלה את המקום הראוי לה,

 ובכך גרם לשינויים סוציו-תרבותיים עמוקים ולחברה יותר מקבלת ושוויונית.


 במרכז ניתן ללמוד עשרות כלי נגינה שונים וגם סגנונות זמרה רבים

 תכנית הלימודים כוללת בתוכה את כל העושר של התרבויות הקנוניות שהתפתחו במזרח החל מימי הביניים ועד היום הזה. 

 לאחרונה זכה המרכז לאקדמיזציה ובוגריו עשויים לקבל תואר אקדמי.

 

המקאם

בדומה למוסיקה הקלאסית האירופאית, המוסיקה הקלאסית המזרחית הינה מוסיקת חצר ווקאלית ואינסטרומנטלית הבנויה על יסוד המקאם אשר בשפות שונות נקרא גם
 מוגם, דסטגה, נובה, ראגה וכיוצא בזה. 
הרעיון הבסיסי הוא שהאמן המבצע הינו גם יוצר במסגרת המקאם, דהיינו מביא לידי ביטוי את מצב רוחו הרגעי בכך שהוא מרשה לעצמו לשנות צלילם מסוימים 
אשר בעזרתם הוא מתקרב ומתרחק מהמרכז הטונאלי של המקאם והופך אותו לדבר חמקמק בהשוואה לסולם המוסיקלי המערבי הקלאסי הבנוי באופן חד משמעי. 

גישה זו מייצגת את נפש המזרח בכך שממד הזמן הסובייקטיבי שונה בו מאשר במערב. 
הבדל זה הוא עמוק מאוד ולעיתים מביא לידי חוסר הבנה בין המזרח למערב למשל במושגים כמו 
סופיות, אמת, ויתור וכיוצא בזה. 
האמת הנחשבת לסופית במערב אך איננה סופית במזרח, שבו התפיסה היא מעגלית ומורכבת מתכנים החוזרים על עצמם בשינויים דקים. 
מנקודת מבט של האיש המערבי הצלילים המיקרו טונאליים במזרח נשמעים כזיוף הואיל והוא מורגל לסולם הדיאטוני הבנוי על חצאי טונים, 
ולכן בעיניו צליל המזרח נשמע כוויתור על האינטונציה המדויקת. 
כמובן שבעיני המזרח לא כך הוא הדבר. 

Share by: